אני זוכרת את ההרגשה של לב שבור !
לב שבור זה הדבר הכי נורא שחוויתי ,
היא אפילו יותר גרוע מלשבור את הרגל או לעצור את הבכי אחרי ריב מבאס .
למה נזכרתי בלב השבור שהיה לי והחלטתי לכתוב על זה דווקה אחשיו ?
אין לי מושג,
אולי כי ההרגשה שמשהוא נעלם חזרה אליי קצת ...אני מתגעגת אליו כבר לא קשור עם התגברתי על זה אול לא אני באמת לא יודעת מה עובר עליי הרי כבר עברתי את השלב של הלב שנשבר ...הלב שלי התרסק הוא לא פגע בי הוא לא עשה לי משהוא אני מבינה אותו ..ואני גם מעוד מתגעגת אליו כי הרי אחרי הכל הוא היה החבר הכי טוב [לא היינו זוג]לפניו לא היו לי הרבה חברים בעצם הוא היה הידיד הראשון שלי הוא שינה לי את החיים !
אף אחד לא יבין עד כמה אהבתי אותו אבל אין לזה סיכוי אחרי שלא ניפגשים הרבה זמן וכבר נעבד הקשר אין טעם להמשיך לחיות בעבר ברור שאני חושבת עליו אבל עברו כבר שנתיים!
שנתיים שלא ניפגשנו ולא דיברנו !
אבל החלומות עליו וכל מה שעברנו כל השנה המטורפת הזאת שהייתה איתו ..
טוב ברגע זה הפסקתי לחשוב על זה או לכתוב על זה כי אני כבר על סף דמעות והגעגים אליו עצומים למרות שאני כבר לא אוהבת אותו די ..באמת שהלב שלי התרפא רק אחשיו ..אז אני חייבת לסיים אחשיו כי זה יותר מידי רגשות וגעגועים לבן אדם אחד שכל כך חשוב לי !
*חג שמח לכולם !
;){kind=link}